מערכת החינוך בהולנד מורכבת משלושה שלבים: חינוך יסודי, חינוך על-יסודי, והשכלה גבוהה. ישנה מערכת נפרדת עבור חינוך מיוחד. נתמקד ראשית בחינוך היסודי והעל-יסודי בבתי הספר, ואח"כ נסקור את מערכת ההשכלה הגבוהה, והכשרת המורים בתוכה.
החינוך הוא חובה מגיל 5 עד 16 אך לרוב מתחילים בגיל 4. חינוך בגיל הגן (טרום חובה וחובה), וחינוך יסודי מוצע באותו בית הספר, כך שבבית ספר היסודי יש שמונה קבוצות גיל (מגיל 4-12). ישנם בתי ספר ציבוריים ומיוחדים. בתי הספר המיוחדים מבוססים על אמונה מסוימת (לדוגמא בית ספר יהודי) או על שיטה פדגוגית מסוימת (למשל בית ספר מונטסורי). עליהם ללמד לימודי ליבה, ומעבר לכך יכולים להוסיף תכנים מיוחדים על פי האידיאולוגיה של בית הספר.
בגיל 12, עם המעבר לחינוך על-יסודי מתבצעת הסללה של התלמידים, על פי הישגים שהתקבלו במבחן ארצי בסיום בית הספר היסודי, המלצת המורים וההורים. ההסללה היא לאחד משלוש המסלולים הבאים:
משלב זה לרוב הלמידה נעשית בכיתות נפרדות על פי המסלולים השונים. חלק מבתי הספר מציעים כיתות מעורבות בשנתיים-שלוש הראשונות של החינוך העל יסודי (המקבילה לחטיבת הביניים בישראל). משרד החינוך מעודד זאת, על מנת למקסם את ההזדמנות עבור התלמידים לממש את הפוטנציאל שלהם. בית ספר אחד בו ביקרנו, אכן עושה זאת (Academi Tien). הלימודים בו מתחילים בגיל עשר (ומכאן שמו), וההסללה נעשית רק בגיל 15, עם תחילת לימודי התיכון.
בסיום כל מסלול מקבלים תעודה (diploma) אחרת לאחר הצלחה במבחנים ארציים (הדומים לבחינות הבגרות אצלנו): eindexamens / final exams.
ישנה ביקורת בהולנד על כך שההסללה נעשית בגיל כל כך צעיר ועל כך שיש מתאם מאוד גבוה בין המסלולים לבין רמה סוציו-אקונומית. המסלולים הינם הומוגניים למדיי מבחינה סוציו-אקונומית.
מיועד בעיקר עבור צעירים מעל גיל 16 (שסיימו את המסלול הקדם-מקצועי בתיכון VMBO), ומספק חינוך תיאורטי ופרקטי עבור מקצועות הדורשים הכשרה מקצועית, כגון: נציג שרות לקוחות, איש מכירות, אסיסנט ברפואת שיניים, חשמלאי, שף, מומחה IT, מנהלת שיווק, ספר.
לבתי ספר בהולנד ישנה אוטונומיה רבה, המבוססת על חופש לחינוך המעוגן בחוקה. כל תושב רשאי לבחור בית ספר בהתאם לעקרונות דתיים, פילוסופיים או פדגוגיים. משרד החינוך קובע יעדים שהם חובה מבחינת תוכן (מה), אך לבתי הספר יש אוטונומיה לקבוע איך להשיג את היעדים הללו, לפי התפיסות והעקרונות שחשובים להם.
בתי הספר הציבוריים בהולנד מאורגנים כך שמספר בתי ספר באזור מסוים מאוגדים תחת ארגון אחד (foundation/association), עם הנהלה מרכזית אחת (school board), באופן שמזכיר את הרשתות שיש לנו בארץ כגון עמל, אמית. למשל, nuovo הנה רשת של בתי הספר על-יסודיים באזור אוטרכט (ובית ספר אקדמי טיין שצויין קודם, הוא אחד מבתי הספר ברשת). ישנן רשתות נפרדות לבתי ספר יסודיים, על-יסודיים ומקצועיים.
התמונה נלקחה מהאתר של SLO
ישנם שני סוגים של השכלה גבוהה בהולנד:
השכלה אקדמית / מוכוונת מחקר (WO) - הנרכשת באוניברסיטאות
השכלה גבוהה יישומית (HBO-Higher Professional Education) - הנרכשת באוניברסיטאות למדע יישומי (Universities of Applied Sciences או בהולנדית hogescholen)
רוב האוניברסיטאות הינם מוסדות גדולים רב תחומיים שמתמקדים בהשכלה אקדמית ומחקר אקדמי. רק למוסדות אלו מותר להעניק דוקטורט. המטרה היא להכשיר סטודנטים כמדענים או עבור מקצוע בו הם יכולים ליישם ידע מדעי (למשל רופא שיניים, או רוקח). הדגש הוא על חשיבה מדעית ופתרון סוגיות מדעיות.
הממשלה מתקצבת 18 אוניברסיטאות.
במוסדות אלה יש אוריינטציה יותר פרקטית מאשר אוניברסיטאות מחקר - הכשרה לפרופסיה ספציפית. לרוב ישלבו סטאז' בתעשייה. באופן מסורתי המוסדות הללו העניקו רק תואר ראשון, אך כעת הן יכולות גם להעניק תואר שני (אך לא דוקטורט).
התרשים שלעיל לקוח מהמצגת של פרופ' Jan van Tartwijk שהציג בפנינו בביקורנו באוניברסיטת אוטרכט
ישנן שתי דרגות של הכשרה:
בתי הספר הקולטים מורים מדרגות שונות צריכים להתמודד עם השונות בהכשרה שהללו קיבלו.
על מנת לקבל תעודת הוראה, יש לעבור מבחן סטנדרטי שנקבע על ידי משרד החינוך. המבחן מורכב משני חלקים: מבחן עיוני, הכולל נושאים כגון פדגוגיה, וידע בתחום הדעת, ומבחן מעשי, הכולל צפייה בסטודנטית מלמדת בכיתה.
המורים נתונים לרמות גבוהות של מתח, מה שגורם ליותר נשירה בקרב מורים ולהרשמה נמוכה ללימודי הוראה.
מחסור במורים בהולנד הוא חמור, במיוחד ביסודי. הם מנסים כעת ללמוד מפינלד כיצד ניתן להתמודד עם הבעיה. המחסור הזה מצטרף למחסור כללי בעובדים בשוק העבודה בכלל, ובעובדים טכניים בפרט.
מעמד המורה
ההסללה במערכת החינוך: עד כמה המערכת מאפשרת מוביליות חברתית?